אחד האלמנטים המרכזיים, אם לא המרכזי מכולם בעיצוב פנים הוא בחירת החומרים. בעיני חומרים הם בעלי אופי ואישיות. הם נותנים לחלל מלבד צבע (ולעומת צבע) עומק, תחושה וטקסטורה. כל פעם שאני נתקלת בחומר מעניין דבר ראשון היד מושטת לגעת, למשש ולהרגיש. גם בתוך עולם החומרים, לכל חומר יש מגוון גימורים שכל אחד מהם ישקף תחושה אחרת לגמרי. ניקח לדוגמא זכוכית. זכוכית יכולה להיות מבריקה, קרה, מודרנית ומינימלסטית. לעומת זאת בגימור של דוגמא כלשהי (כמו זכוכית סבתא) היא חמה יותר, ביתית, נותנת תחושה של תקופה אחרת – סוג של וינטאג'. היא שקופה פחות, מעבירה אור אך לא שקופה לגמרי ולא ניתן לראות דרכה. גימור אחר, זכוכית רשת משוריינת, זכוכית שפסי מתכת מצויים בתוכה היא שקופה פחות, בעלת מראה גיאומטרי ונותנת תחושה תעשייתית יותר.