חדר (או פינה) משלך
מאז שעזבתי את עבודתי כשכירה ואת משרדי המרווח, והפכתי להיות עצמאית שעובדת מהבית, התנחלתי במטבח והפכתי אותו לחדר העבודה שלי.
מהמטבח חלשתי על כל הקורה בבית. הייתי בקשר עין עם הקטנה, ראיתי מי עושה מה והאמת שנהניתי מזה. אחרי שנים של עבודה מחוץ לבית, רציתי להרגיש נוכחת, גם ממש פיזית, בחיים של בנותי. רציתי שייראו אותי ואני אראה אותן. זה איפשר שיחות מזדמנות עם מבקרי המקרר, במהלך שעות היום ועד שעות הערב המאוחרות. פתאום צפו ועלו כל מיני סיפורים קטנים שלא סופרו בהזדמנויות אחרות, ועכשיו, תוך חיטוט במגירת הממתקים זו הייתה הזדמנות לשתף. הייתי זמינה עבורן כל פעם שחלפו לידי והרגשתי מצוין עם זה. יש לי יכולת לקפוץ בקלות בין משימות ורוב הזמן לא הייתה לי בעיה לחזור ולהתרכז בענייני מול המחשב.
כאלו פינוקים לא יצאו מהמטבח...
את הבוקר פתחתי, כמובן, בסידור יסודי של אזור העבודה - זה כלל פינוי כלים והכנסתם למדיח, טאטוא האזור וסילוק כל מה שנראה מפריע. לא הצלחתי להתיישב לעבוד עד שסביבי לא היה נקי ומסודר. איכשהו הכול הפריע .לי בעין - ממש מופת לניהול זמן
משום מה בתקופה האחרונה זה כבר לא עבד לי. לא מצאתי את השקט שלי. אולי כי היקף העבודה גדל ומצאתי את עצמי יושבת זמן ממושך וההפרעות מעכבות אותי, (אמא תעשי לי, תביאי לי - אמא מול העיניים וזמינה כל הזמן). אולי זה הבלוג, בנית האתר והכתיבה שדרשו ריכוז אחר, ממש מעין התנתקות. נראה שמיציתי את הזמינות הזו, וזה הזמן לייצר שוב איזון מסוג אחר.
לוח המזכרות - אין כמו נוסטלגיה מול העיניים...
אז אחרי לבטים ותחושת אנוכיות מסוימת הלאמתי את פינת העבודה המשפחתית. יש לנו כזו שבכל הימים מרכזת את כל הבלגן המשפחתי. ניירת ודואר, יצירות ותעודות של הבנות, כלי כתיבה למיניהם, מדפסת והמחשב המשפחתי (לאלו שעדין לא מחזיקים לפטופ אישי) ועוד כל מיני...
אחרי מבצע סדר מסיבי של פינוי, מיון וחלוקת הציוד מחדש ברחבי הבית עזבתי את מקומי במטבח לטובת הפינה הנעימה שלי. עדין לא מיציתי את העיצוב שלה והפיכתה לשלי. אני אוהבת שיש סביבי מזכרות מזמנים ומקומות שונים שיש להם משמעות עבורי, שלפתי מזכרות ממקומות שונים שטיילתי בהם ושכבו במגרה, ציורים שקניתי באחת הנסיעות לסין, אבנים שאספתי בחוף בקורפו, ברכות שכתבו הבנות שהיו קטנות. זה עדין בתהליך... אבל כבר היא עושה לי נעים, ונראה לי שגם לכל שאר דיירי הבית נוכחותי במטבח לא חסרה.
מקווה שדברים טובים עוד ייצאו ממנה...
בתהליך...
כמה מילים שלי כמעצבת:
שעיצבתי חדרי עבודה ללקוחות, הקשבתי היטב לפונקציונאליות שנדרשת, לשימושים השונים בחדר. מה עוזר ללקוח שלי להתרכז, מה יגרום לו להיות הכי אפקטיבי כשהוא משתמש בחדר העבודה, איזה צבעוניות נעימה לו, ומתאימה לאופי העבודה שלו, מה הסיפור ש ל ו. בהתאם תוכנן החדר.
הרבה פעמים במקום חדר זו רק הפרדה של פינה בבית, אפילו הפרדה ויזואלית שאינה פיזית עושה הבדל משמעותי בתחושה. לפעמים זה רק פינה לתפוס רגע שקט ולחפצים אישיים.
הצרכים שלנו משתנים עם הזמן ולכן נרצה להתאים את הסביבה שלנו כך שתתאים לנו ככל האפשר. במקרה שלי הבנתי שהצורך בפינת עבודה משלי הוא רגשי לא פחות מפיזי, מקום משלי. מקום שבו אוכל להתמלא, לקבל השראה וכמובן להתרכז ולעבוד.
כיון שהנושא העסיק אותי לאחרונה, שאלתי את עימנואלה בינר על המחשבות והמסקנות שלה מהעיסוק בחדרי עבודה.
עמנואלה היא בעלת מגזין האונליין 'מיס מנדלה' שמתמקד בנשים, עסקים קטנים ומרחבי עבודה. כבר שלוש שנים שהיא משתפת אותנו בפינות עבודה של נשים שונות ברחבי הארץ ולאחרונה גם החלה להיפגש עם נשים ולצלם את פינת העבודה שלהן, על מנת להוציא ספר שירכז סיפורים על כמה נשים ופינת העבודה שלהן. על הקמפיין להוצאת הספר תוכלו להקליק ולקרוא כאן ואתן מוזמנות לתמוך.
מה המשמעות של פינת עבודה למי שעובד מהבית?
פינת העבודה היא לפעמים המקום הכי אישי שלנו בבית ובה נמצאים חפצים שאספנו לאורך השנים. כשעובדים מהבית יש חשיבות למקום כזה ולא משנה איפה הוא נמצא – פינה בסלון, חדר נפרד או חלק של שולחן האוכל. יש חשיבות כי זה המקום בו מבלים חלק גדול מהיום ואנחנו רוצות להפוך אותו למקום נוח ונעים, וכל אחת עושה את זה בדרכה. כשעובדים מהבית, הכל מתערבב – העבודה והחיים, וצריך לדעת לאזן את זה. לדעת מתי לפנות כלים ומתי לתת להם לחכות כי פינת העבודה קוראת לנו למשהו חשוב. וצריך גם לדעת מתי לסגור את המחשב, לשים את הניירות והרשימות בצד ולסיים את יום העבודה.
פגשת הרבה נשים ופינות העבודה שלהן, מה הן אומרות עלינו, אם בכלל?
הפינות אומרות עלינו המון. כל פינה מיוחדת וכל אישה מיוחדת. אמנם יש קווים משותפים ובכל פינה נמצא שולחן, כיסא ובדרך כלל מחשב, אבל כל השאר מאוד משתנה בין פינה לפינה. פינות מסודרות, עמוסות, מינימליסטיות, מבולגנות, כל אחת צריכה משהו אחר על מנת להתרכז ולשקוע בעבודה שלה ומתאימה את הפינה לצרכים שלה. מכיוון שיש בפינה דברים אישיים שאספנו עם הזמן היא מגלה למי שנכנס כל מיני פרטים חדשים על בעלת הפינה והאהבות שלה.
האם ההתעסקות הזו בסביבת העבודה היא עניין נשי, תלוי מקצוע?
המהלך העיסוק שלי בנושא נתקלתי לרוב בפינות של נשים. ובעיקר עצמאיות. לחלק גדול מהן היה צורך ליצור את הפינה הזו בבית, צורך שנבע מהעיסוק שבחרו. אני לא חושבת שזה עניין נשי ובטוחה שיש לא מעט פינות מעניינות של גברים. פינת העבודה לא תלויה במקצוע אלא בצורך הפנימי במקום משלנו או בצורך פרקטי כלשהו.
מוזמנת להכנס לדף הפינטרסט שלי לקבל השראות לפינות עבודה.
איפה את אוהבת לעבוד? האם יש לך פינה/חדר משלך?
שמחה שקראתם, אני יודעת שזמן הוא דבר יקר וזה לגמרי לא מובן מאליו.
מוזמנים להגיב, לשתף מחשבות ולהשאיר עקבות שהייתם.
ואם יש לכם חברים שזה יעניין אותם שתפו אותם – הם יודו לכם וגם אני.
מוזמנים להרשם לבלוג פה למטה וכל פוסט חדש ישלח ישירות אליכם למייל.
