top of page

על השראה, עיצוב והחיים עצמם

על השראה, עיצוב והחיים עצמם

כנגד ארבע בנות - או אולי דווקא בעד?

"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה, אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל"

כולנו מכירים את המשפט הזה מההגדה כבר מגיל הגן. הטקס השנתי של קריאת ההגדה הוא חלק מהמסורת, ומבחינתי יש בו הרבה זיכרונות ילדות, כיף משפחתי ודרך לחגוג את החג ולבדל אותו מחגים אחרים. מעולם לא התעמקתי בפרשנות ההגדה, ומלבד המשמעות של יציאה מעבדות לחרות, והמקום של "להיות עם חופשי בארצנו" (כן יודעת שמתערבב גם עם יום העצמאות, חרות ועצמאות כרוכים זה בזה), שום מסר מעבר לזה לא ממש דיבר אלי.

כשיונית, מלכת הבלוגים, הציעה לכתוב פוסט שמדבר על ארבעת הבנים ישר חשבתי שזה לא בשבילי. מעין תגובה אוטומטית שלי למשהו שהוא לא ממש חלק מהטריטוריה שלי.

ההתנגדות הראשונית של איך זה קשור אלי התחלפה במחשבה שאולי בכל זאת אחשוב על זה רגע כאתגר, ואח"כ הענות לו מתוך רצון אמיתי לקחת את האתגר למקום האישי שלי.

אז השלב הראשון כתלמידה חרוצה, הלכתי לקרוא את הקטע בהגדה ואת הפרשנויות לקטע המדובר.

כצפוי, אל הפרשנות המסורתית לא ממש התחברתי, אחרי כל כך הרבה שנים זה היה די ברור, אבל בכל זאת רציתי להכיר. מכאן הגעתי לפרשנות של הקבלה.

"לדברי המקובלים ארבעת הבנים מייצגים ארבעה צדדים וכוחות פנימיים בנפש. לפיכך, חשוב להכיר בכך שארבע הדמויות המוזכרות בהגדה משקפות שלבים שונים של חיפוש רוחני, ולפעמים האדם חייב לעבור דרך כל אחת מהן" (יצחק ארנון, המרכז לקבלה).

לזה התחברתי הרבה יותר. הפרשנות הזו עוררה בי מחשבה, שאילת שאלות וחקר פנימי של איך זה קשור אלי.

ארבע בנות - ארבע נשים, כולן מתקיימות אצל כולנו. הדומיננטיות בניהן משתנה בכל תקופה ואפילו בכל רגע. חשבתי וכתבתי איך הן מתקיימות אצלי...

החכמה

מאז ומתמיד הייתי החכמה, "המצטיינת". מצטיינת בכל סוג של לימודים. עוד מבית הספר, הצטיינות בטכניון ועד לימודי עיצוב פנים. אבל... עם השנים והגיל הבנתי שזו לאו דווקא החוכמה היחידה - חכמת הראש. מה עם חכמת הבטן- האינטואיציה והלב? לא תמיד סמכתי עליהן. החוכמה היא דרך שאלות והתנסויות. מחיפוש אחר הדברים הנכונים לי באופן אישי, מלברר שוב ושוב מהי הדרך שלי, לצעוד בה, לתקן ולשנות. ולהמשיך לשאול שאלות, גם אם לא תמיד עולה תשובה מידית. אני עדין אוהבת ללמוד, להפעיל את הראש, להרחיב את הדעת בתחומים שמעניינים אותי, אבל למדתי שהחוכמה היא לסמוך על השילוב, הראש הבטן והלב.

הרשעית

היא מרימה את ראשה מידי פעם ובתדירות משתנה. מטילה ספקות, מלקה על מה שהיה, על מה שצריך היה להיות, על עודף או חוסר עשייה. מפרה את השקט, מערערת את שיווי המשקל ומחלישה את האמונה בדרך. היא יותר ביקורתית מכל המבקרים החיצוניים וקשה לי לעתים שלא להקשיב לה.

התמה

היא זו שמשלימה עם מה שיש ומקבלת אותו, מסתכלת למציאות בלבן של העיניים, לטוב ולרע. הרשעית תגיד לה שזה אף פעם לא מספיק... לה זה מספיק! היא זו שבדר"כ עושה דברים מבלי לשאול "מה ייצא לי מזה", שאומרת כן כמבקשים ממנה, גם אם לעתים מנצלים את זה לרעה. זו שנזהרת מאוד שלא לפגוע באחרים (לא תמיד מצליחה) אבל נפגעת בקלות כשמגלה שלא כולם כאלו. היא זו שמאמינה לכל אחד עד שלא הוכח אחרת, שמפספסת את כל הרכילות סביבה כי היא פשוט לא רואה. זו שפוגשת אנשים סתם כי זה נעים ולא בשביל הנטוורקינג...

שאינה יודעת לשאול

הרבה פעמים באמת לא יודעת (ליטראלי). מסתובבת סחור סחור ומחפשת את השאלות הנכונות. אלו שיביאו את התשובות שמכוונות, שעוזרות להטוות את הדרך ולחתור למטרה.

לא תמיד רוצה לשאול. לשאול פירושו להתמודד עם התשובות, לעתים לעשות מעשה. יש ימים בהם מעדיפה לטמון את הראש בחול, או בפוך ולחכות שיעברו.

אז ככה אני, כל פעם קצת אחרת. ארבע נשים על פי ההגדה. תכלס, יש הרבה יותר...

תודה שקראת. בטוחה שגם לך יש לפחות ארבע כאלו, שלעתים מייצרות פיצול אישיות.

אם בא לך לשתף אשמח, או סתם להגיב שאדע שהיית פה (אחרת הרשעית תגיד, למי את כותבת - מי בכלל ירצה לקרוא :-) ).

 

הפוסט נכתב במסגרת בלוג-הופ בנושא ארבעה בנים בהגדה. מוזמנת לקרוא את הפוסטים של חברותי הבלוגריות. כל פוסט מנקודת מבט אחרת, כל אחת נותנת את זוית הראיה מהתחום שלה.

יונית צוק - הבלוגריסטית - "ארבעה שלבים בהתפתחות הבלוג"

נורית בן משה - מנהילוג - "על ארבעה אחים מנהלים"

חגית בן אליעזר - ילדתי שלי - אמנות האין - "על מסיכות וחגים"

אסנת חן - התפתחות וצמחיה אישית - "חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול"

מאיה פולק - הדרכת הורים וייעוץ שינה - "ארבעה בנים ואמא"

ריבי הולצמן - קלינקה - "ארבע בנות ומוזה אחת"

לילך שוסטר - שיווק מדליק - "ארבע האחיות"

ויקי גורשטיין - טעמים מקצה העולם - "על ארבעת האחים במטבח הלטיני"

חג שמח!

אסנת

כל צילומי האביב צולמו על ידי. כל הזכויות שמורות.

2R6A9603-Edit.jpg

נעים מאוד, אסנת ברק.

מתכננת. מעצבת. מלמדת. מצלמת. כותבת. אוהבת חומרים, אנשים והחיבור ביניהם.  במסע יומיומי של גילוי השראה בדברים שסביבי, צבע, חומר, יצירה ויוצרים.

אני כותבת על מה שגורם לי להתרגש, להתלהב ולרצות להמשיך ולחקור. מתרגמת למילים ותמונות את ההרגשה שמעבירים אלי חפץ, חומר או יצירה.

פוסטים אחרונים:
ואל תפספסי גם את זה...
bottom of page